בית כנסת החורבה הוא בית כנסת היסטורי הנמצא בכיכר החורבה שברובע היהודי .

בנייתו החלה בתקופתו ובהשגחתו של רבי יהודה חסיד בשנת 1700 שהיה יהודי אשכנזי ואחד מחברי הקבוצות הראשונות להגירת מאות יהודים מפולנד לישראל . בניית בית הכנסת חדלה והופסקה לאחר מותו של הרבי , ומאחר שהקהילה האשכנזית נכשלה בתשלום החובות על בית הכנסת הבנוי למחצה התחילו מהומות רבות שהביאו לגירושם מירושלים בשנת 1720. בית הכנסת נהרס בשנת 1721, ועל חורבות המקום וכתוצאה מכך ניתן השם הנוכחי לבית הכנסת.

 בית הכנסת חודש תחת השגחתו של איברהים פאשא בשנת 1836, והסתיים לבסוף בשנת 1856. בית הכנסת עוצב בסגנון נאו ביזנטי מפואר שהיה אחד המבנים הגדולים והמדהימים ביותר בעיר העתיקה. לאולם התפילה בבית הכנסת הגיעו דרך שלושה שערי ברזל. אורכו של האולם היה כ 15.5 מ' ורוחבו היה בערך 14 מטר (46 רגל). אגף הנשים היה ביציעים, לאורך שלושת הצדדים של הקפלה, למעט הצד המזרחי. הגישה אל היציעים הייתה דרך מגדלים הממוקמים בצדי הבניין. ארון הקודש שנבנה משתי קומות בתוך הבית הכיל 50 ספרי תורה . הוא היה מוקף על ידי ארבעה עמודים קורינתיים מוצקים ומוקפים חיתוכי עץ בסגנון הבארוק המצויירים ב​​פרחים וציפורים.

מרכז בית הכנסת הכיל במקור הבימה עץ גבוה, אך לאחר תקופה זה הוחלף עם פלטפורמה שטוחה מכוסה לוחות משיש יקר. כמה נברשות קריסטל תלויות על הכיפה שהיתה צבועה תכלת ומכוסה כוכבים מוזהבים. ציורי קיר עם מוטיבים דתיים, כגון מגיני דוד, המנורה, הר סיני ועשרת הדיברות, שמעוטרים בכל קיר. בארבע פינות היו ציורים של ארבע החיות בהתאם לפרקי אבות: "תהיה חזק כמו צי נמר ומהיר כמו הנשר, כמו הצבי אמיץ כמו אריה לעשות רצון אביך שבשמים" .

אבל, אחרי פחות ממאה שנים בית הכנסת שוב נהרס על ידי הלגיון הערבי הירדני במהלך מלחמת 1948. אחרי שישראל כבשה את ירושלים והעיר העתיקה בשנת 1967 תוכניות רבות עלו לשיקום וחידוש בנייתו של בית הכנסת אך בשנת 2005 הוחלט סופית בנייתו של בית הכנסת שהסתיימה בשנת 2010 . בית הכנסת נבנה בצורה ובעיצוב שהיה לםני הריסתו , רוב התקציב של בניית בית הכנסת היה תרומתם של שני אנשי עסקים אוקראינים .

בית הכנסת החורבה נמצא בצד המערבי של כיכר החורבה ברובע היהודי.הו בנוי ומעוצב בסגנון נאו ביזנטי זהה לבית הכנסת המקורי שהיה , עם תוכנית מרכזית וכיפה גדולה שמעל האולם הראשי.